בחירת המחמם באור אינפרא-אדום הנכון לחדר האמבטיה שלכם
בחירת ההספק הנכון למחמם בחדר אמבטיה דורשת איזון מסוים. אם תבחרו הספק גבוה מדי, תבזבזו כסף על חשמל, ויש סיכוי שהמחמם יהיה חם מדי. אם תבחרו הספק נמוך מדי, תישארו בחדר קר, ותתהו למה בכלל התעסקתם בהתקנתו.
הגודל חשוב (וכך גם הנפח)
הבעיה עם אור אינפרא-אדום היא שהוא אינו מחמם את האוויר, אלא פועל ישירות על האנשים והחפצים בחדר. זו תחושה של “שמש על העור”.
אם מדובר בחדר אמבטיה קטן (פחות מ-4 מטרים רבועים), מחמם בהספק של 400–600 ואטים יספיק. אך בחדרי אמבטיה בגודל בינוני (4–8 מטרים רבועים), כדאי לבחור מחמם בהספק של 800–1200 ואטים. בחדרי אמבטיה גדולים, יש צורך במחממים בהספק של 1500 ואטים או יותר, או אפילו מספר מחממים קטנים.
זכרו שהמרחק משחק תפקיד חשוב – ככל שהמחמם רחוק יותר ממקום העמידה שלכם, כך תצטרכו הספק גבוה יותר כדי להרגיש את החום.
מניעת חדירת מים (ושליטה בחום)
חדרי אמבטיה הם סביבה קשה עבור מכשירים אלקטרוניים – האדים והמים הם האויבים הגדולים שלהם. לכן, חשוב שהמחמם יהיה בעל דרגת אבטחה IP65 – זה מונע מאבק ומים לפגוע בחלקים האלקטרוניים של המחמם.
אך יש בעיה אחת: כאשר המחמם סגור היטב כדי למנוע חדירת מים, החום לא יכול לצאת החוצה. מחממים בהספק גבוה נהיים חמים מאוד בחלק התחתון שלהם. אם המחמם צפוף מדי, החלקים הפנימיים שלו עלולים להישרף. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחוטים עמידים בטמפרטורות גבוהות, ובחומרי חיבור שלא יישברו אחרי אלפי פעמים של חימום וקירור.
מהירות החימום לעומת המפסק שלכם
יש דחף לבחור את ההספק הגבוה ביותר, כדי שהחדר יתחמם מהר יותר. אך המפסק שלכם עשוי להתנגד לכך.
אם תחברו שלושה מחממים בהספק של 1500 ואטים לאותו קו חשמלי, סביר שהמפסק יפסיק לעבוד מיד. כדי למנוע זאת, מומלץ להשתמש בהספקים שונים לכל מחמם, או להשתמש בקו חשמלי נפרד. כך כל הדברים יהיו יציבים, ולא תצטרכו ללכת לתיבת הפצלים.