שמירה על בטיחותם של גופי החימום בחדר האמבטיה (ועל יבשותם)
בואו נהיה כנים: התקנת גוף חימום באינפרא-אדום עלת התקרה בחדר האמבטיה פירושה לבקש צרות – בעיקר בגלל האדים והטל. מים וחשמל אינם יכולים להתערבב. אם הבידוד לא יהיה טוב, עלולים להתרחש קצרים או דברים גרועים יותר.
כדי לשמור על הבטיחות, אנו משתמשים בכמה טריקים ספציפיים.
ראשית, אנו לא משתמשים רק ברכיבי חימום רגילים. אנו משתמשים בבידודים מסוג סירמיקה איכותיים בקצוות הלמפות. זה מונע מהזרם החשמלי לעבור לחלקים האחרים של המכשיר. כמו כן, חשוב שהמכשיר יהיה מוגן ברמת IP44 או IP65 – כלומר, שיהיה לו בידוד שימנע מהלחות להגיע לחוטי החשמל. ובבקשה, אל תשכחו להוסיף חוטי חיבור מיוחדים – בלעדיהם, המים יגיעו ישר לתיבת החיבורים.
יש גם את עניין ההתחברות לקרקע. אנו מוודאים שהמכשיר מחובר לקרקע. אם הבידוד נפגם, המעטפת המתכתית של המכשיר תמנע מהמכשיר לפעול. אנו דורשים רמת בידוד גבוהה מאוד. אנו מבדקים את תזרים החשמל ברמה של 110% מהמתח המותר. אם הערך עולה על 0.75mA, המכשיר נזרק לפח.
לגבי החומרים – אנו משתמשים בזכוכית קוורץ לייצור גופי החימום, כיוון שהיא מתמודדת עם החום בצורה מצוינת. אך יש בעיה: המקום בו הזכוכית נפגשת עם המכסה המתכתי הוא בדרך כלל החלק החלש של המכשיר. כדי לפתור זאת, אנו משתמשים בגומיות סיליקון בעלות עמידות גבוהה לחום, כדי לאטום את הפער.
דבר נוסף שצריך לשים לב אליו: המעטפות האטומות מדי אינן מאפשרות זרימת אוויר טובה. כתוצאה מכך, הרכיבים החשמליים בתוך המכשיר נהיים חמים מאוד.
כשבוחרים את רכיבי ההגנה, אל תסתכלו על טמפרטורת החדר, אלא על הטמפרטורה בתוך המעטפת של המכשיר. אם המעטפת צפופה מדי, הרכיבים החשמליים עלולים להינזק.
לבסוף, חשוב לחבר את המכשיר לשקע GFCI. זו פעולה פשוטה שמבטיחה שהאדם שמשתמש במכשיר יהיה רגוע.