למה אנו מכניסים את החיממים שלנו ל“מבחן חום”
אם אתם מתכוונים להתקין חיממי אינפרא-אדום בפרגולה או בחדר אמבטיה, למעשה אתם מכניסים אותם לסביבה קיצונית, עם לחות גבוהה ושינויים דרסטיים בטמפרטורה. זו סביבה קשה מאוד.
אנו לא רוצים לנחש האם המכשיר יוכל לשרוד את התנאים האלו. במקום זאת, אנו מעבירים כל משלוח של מכשירים ל“מבחני עמידות בחום ולחות”. בעצם, אנו מנסים לשבור אותם במעבדה, כדי שהם לא יישברו בבית שלכם.
המאבק עם הלחות
העניין הוא שאדי מים ורכיבי חימום בעלי הספק גבוה לא מסתדרים כלל. בפרגולה, יש לחות גבוהה ואוויר סמיך. אם אפילו כמות קטנה של לחות חודרת לתוך הצינורות של המכשיר או פוגעת בקצוות החשמליים, כל המערכת עלולה להיפגע.
כדי למנוע זאת, אנו חושפים את המכשירים לחום ולחות קיצוניים. כך אנו יכולים לגלות איפה יש דליפות. זו הדרך היחידה לגלות את הסדקים הקטנים בחומרי האטימה או את הנקודות החלשות במכשיר, שבדיקה ויזואלית רגילה לא תגלה.
חום, חלודה וסדקים
זו מעגל קסמים: החום גורם לחומרים להתרחב, והלחות גורמת להם להתקלקל. עם הזמן, זה יוצר סדקים זעירים בשכבות ההגנה של המכשיר.
בזמן שאנו מבצעים את מבחני העמידות, אנו עוקבים בקפידה אחר ההתנגדות החשמלית של המכשיר. אם הערך הזה משתנה, זה אומר שהרכיבים החשמליים של המכשיר מתקלפים מהר מדי. עלינו שהמכשיר יישאר שקוף וחזק, גם כשהוא נחשף לשינויים דרסטיים בטמפרטורה.
האיזון העדין
אפשר לחשוב, “פשוט נאטם את המכשיר בפלסטיק וזהו.” אבל זו מלכודת. אם נאטם את המכשיר יותר מדי, החלקים הפנימיים יישרפו מהחום שנוצר בתוכו.
זה איזון עדין מאוד. עלינו לעצב את אמצעי האטימה כך שהם ימנעו את חדירת הגשם, אך יאפשרו לחום לצאת. לכן, המכשיר גדול יותר ממכשירי חימום רגילים. זו תמורה קטנה עבור ההגנה הנוספת שנותנת המערכת.
ניתן לקבל את הנתונים, אך היתרון האמיתי הוא פשוט: תקבלו מכשיר שיעבוד גם בשנה הבאה, גם אחרי עונת הגשמים.